בזוקה ובמבליק/ שיר טבורינסקי

מונולוג של איתי

שלום , קוראים לי איתי, אני לומד בכיתה ז'1.

 אני לא טוב בלימודים.

אין לי חברים בכיתה חוץ מחיים, הוא החבר היחיד שלי.

אני לא יודע למה אין לי חברים.  אולי מגלל שאני מתלבש יפה ונקי  וקונה את הבגדים שלי במיטב בתי האופנה .

אני מרגיש עצוב, שאין לי חברים ואני בודד.

אם הייתי  יודע למה  הילדים מתרחקים ממני, הייתי משנה את ההתנהגות שלי.

אני שמח שלונה עוזרת אצלי בבית, כי היא עושה לי הכל ואני אוהב אותה וטוב לי איתה.  אני אוהב רק בגדים יקרים.

יום אחד המחנכת התקשרה לאימא שלי. מאז ההורים שלי לא מרשים לי להיות חבר של חיים. אני מנסה להגיד להם, שחיים הוא החבר היחיד שלי ואני לא יודע מה לעשות.

חיים ואני מצאנו מחבוא שבו לא יראו אותנו יחד. יום אחד הלכנו למחבוא. פתאום הרצפה התפרקה והגענו לבית החולים. ההורים שלנו באו לבית החולים, הם נפגשו ולא דיברו.

תלמידי הכיתה שלנו הגיעו  גם הם לבית החולים לבקר אותנו, שמחנו מאוד שהם באו. הם נשארו קצת ואחרי כמה רגעים הילדים הלכו הביתה. 

Advertisements

השארת תגובה

מתויק תחת Uncategorized

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s