גם אהוד ברצים/ רועי דרורי

הגם אהוד ברצים
שלום, קוראים לי אהוד, אני עיוור ותלמיד בכיתה ו'1, בבית הספר "רכסים", אליו הגעתי בכיתה ד'.
המורה לספורט שלי עוזי הוא כעסן.
יואב הוא החבר הכי טוב שלי, הוא עוזר לי ולכל בעיה שקורת לי הוא ניצב וגם מלווה אותי אחרי הלימודים הביתה.
יום אחד היה שיעור ספורט ועוזי שרק לנו לרוץ וגם אני רצתי. רוב הילדים היו המומים, התחלנו לרוץ לעבר קו הסיום, ואני נפלתי.
עוזי לא עזר לי לקום, אבל הוא בא לדבר איתי ואמר לי שאני צריך לקחת אחריות על עצמי ולא לקחת עזרה מהחברים.
הוא סיפר לי שרגלו נקטעה אחרי שהיה מעורב בהתרסקות מטוס, הוא מאוד רצה להיות טייס.
חשבתי על השיחה עם עוזי והחלטתי לשמוע בקולו. קיבלתי כלב נחייה ושמו סער שיהיה לי קל יותר להתנהל בעצמאות.
חברי הכיתה ואני התחלנו להתאמן להצגת סוף שנה ואמו של יואב ארגנה לכל המורים זרי פרחים.
הגיע הערב, סיימנו את ההופעה ואמו של יואב חילקה זרים, אך שמה לב שאין זר לעוזי, היא אמרה שלא נורא כי היא שמעה שעוזי לא התנהג אלי יפה.
אחרי שהילדים חילקו את הזרים, אני עליתי לבמה ונתתי לעוזי מטוס מעץ בגלל החלום שלו להיות טייס.
images

Advertisements

השארת תגובה

מתויק תחת Uncategorized

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s