בזוקה ובמבליק/ בר אשכנזי

מונולוג על איתי
מהסיפור "בזוקה ובמבליק"
שלום, קוראים לי איתי אני בכיתה ז' . אני לא מצטיין כל כך בלימודים , אין לי חברים ואני לא יודע למה. אולי בגלל שאני עשיר ואני מתלבש בצורה מלוקקת.
החבר היחיד שלי הוא חיים שגם לו אין חברים. נעשינו חברים בגלל ששנינו דחויים חברתית. אני לא מרגיש נוח בכיתה בגלל המצב החברתי שלי.
אני שמח שיש לי עוזרת בביתי כי אנחנו עשירים. אני אוהב לקנות בגדים יפים ויקרים. נוח לי שהעוזרת עושה לי הכול בבית.
יום אחד התקשרה המחנכת שלי להורי ואמרה להם שהציונים שלי נכשלים.
הורי סיפרו לי על הטלפון שהם קיבלו מהמורה ואמרו לי שאני לא אסתובב יותר עם חיים, כי הם חושבים שעם חיים אני לא מתנהג יפה.
הורי הודיעו לי שהם טסים לחול. הורי טסו, חיים התקשר אליי ושאל אותי אם אני רוצה להיפגש איתו, אמרתי לו כן. נפגשנו והיה לנו רעיון לבנות מחבוא.
מצאנו בנין נטוש והכנו בו מחבוא.
יום אחד הרצפה של המחבוא התמוטטה ונפלנו לתוכה. איזה איש אחד ראה אותנו מתחת לרסיסים והזמין אמבולנס. האמבולנס הגיע ולקח אותנו לבית-החולים.
הורי חזרו מהחופשה וההורים של חיים התקשרו להורי וסיפרו להם על המקרה הנוראי הזה. כשהורי נחתו הם מיד הגיעו לבית החולים לבקר אותנו.
ילדי כיתתי הגיעו גם לבקר אותנו בבית החולים.

מתוך הספר "מסמר הערב"

masmer%20haerev_med

מודעות פרסומת

השארת תגובה

מתויק תחת Uncategorized

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s